בעלי העסקים למודי הקרבות בדרום סומכים בעיקר על עצמם

"זו תקופה קשה מאוד בשבילנו", מספרת אורית חביביאן ממושב הודיה שבמועצה האזורית חוף אשקלון.

"אנחנו מגדלים מגוון גדול של ירקות ומספקים סלי יבול ללקוחות ברחבי הארץ באמצעות שליחים, אבל עכשיו הרבה לקוחות שלנו פשוט לא נמצאים בבית. חלקם עלו לצפון, חלקם נסעו לחו"ל, ואנחנו תקועים עם שפע של תוצרת שאין מה לעשות איתה".

אם שלשום עוד נדמה לרגע שאנחנו נמצאים בדרכנו להפסקת אש, אתמול כבר היה ברור שלא כך הם פני הדברים.
הלחימה התחדשה, ואולי אפילו בעוצמה רבה יותר. אלפי עוסקים באזור הדרום ממשיכים לעבוד ולייצר תחת האש והאזעקות, מקבלים את המצב בהשלמה וממתינים לשובו של השקט.

במשק של משפחת חביביאן במושב הודיה מגדלים ירקות אורגניים כבר עשרות שנים.
"יש לנו קישואים, עגבניות, מלפפונים. אמא הביאה את השיטה, אנחנו שכללנו, הכנסנו שיטות גידול מודרניות ושיטות שיווק משלנו, ואנחנו גאים בתוצרת שלנו ובמה שאנחנו עושים", מספרת אורית, שמטיילת איתנו במשק כשהיא בחודש התשיעי להריונה, מלווה בלברדור שחור ובשני ילדים שזופים.

בקרוב יגיע ילד שלישי, עוד בן. אורית כבר בונה על הרביעי, והפעם בבקשה שזו תהיה בת. הכרס ההריונית לא מונעת מאורית לזנק על הטרקטור, להיטלטל מאחור ולמהר אל חלקות הגידולים השונות.
הילדים לא חוששים מכלום, בטח שלא מאזעקות: "למזלנו האזעקה במושב שלנו שקטה, אז הילדים לא נכנסים לטראומה כמו ילדי המרכז".

"אנחנו מקפידים על איכות הירקות, לא מקפיאים ולא משמרים אותם. לירקות יש מחזור חיים מסוים ולא ניתן לומר לעגבנייה לא לצמוח ולא להבשיל על השיח. וחבל, כי מדובר בעגבנייה שנצטרך לזרוק".

במשק חביביאן עובדים כ־20 פועלים, בהם בני המשפחה וגם פועלים שכירים שמתוכם עשרה הם תאילנדים. כעת רק התאילנדים ממשיכים לעבוד.
"חלק מהאחים שלי גויסו במסגרת המבצע", מסבירה חביביאן. "גם הנהגים שלנו גויסו, האגרונומית חוששת לבוא בגלל הטילים".

כשאנחנו מסיירים במשק, חביביאן עוצרת ליד הפועלים, מחבקת אותם ושואלת לשלומם. "אנחנו עובדים כתף אל כתף, אין מעמדות ואין פועלים ואדונים. התאילנדים קצת בהלם כי הם לא קולטים את מהות הסכסוך, הם רק קולטים רקטות ובומים. כשצריך הם נשכבים על הרצפה ואוחזים את הראש בין הידיים כמו הישראלים, ומקווים להפוגה מהירה".

חביביאן אמנם משדרת רוגע, אבל נזקי הלחימה מורגשים היטב במשק ובקרב העובדים: "בשדה סמוך נפלה רקטה, אבל אנחנו לא הזדעזענו, המשכנו לעבוד. אנחנו גאים במה שאנחנו עושים, בלקוחות הנאמנים ובפרנסה שלנו", היא מסבירה.

"לא היו פגיעות ישירות בנו ולא בפועלים שלנו, אבל אם תיפול רקטה ממש בסמוך - כנראה נהיה בבעיה. המדינה לא סיפקה לנו מיגוניות מפני שהתהליך לוקח זמן.
מעבר לכך, גם אם השדות שלנו ייפגעו, אם חלילה תפרוץ שריפה או שתתרחש פגיעה בחממה, אנחנו לא בונים על סיוע כספי מהמדינה. במבצע הקודם, בעמוד ענן, קיבלנו פיצוי על אובדן תפוקה של המשק ועל ירידה בכמות הלקוחות, אבל זה זניח".