כילדה, כשהייתי מספרת שאבא שלי נולד בפרס, היו מתקנים אותי ואומרים "לא אומרים פרס, אומרים פריס..." ככה זה כשלאמא יש מבטא צרפתי (והיא בכלל מבלגיה)כאן גדלתי, במפגש תרבויות צבעוני ורב תרבותי. שכבות על שכבות של טעמים, על פני השטח מתוק ופציח על בסיס מריר. ככל שחופרים יותר מגלים עוד רובד שמסתתר ושום דבר

בשבוע של בידוד שבו פתאום זכינו להמון זמן משפחתי, באחד הערבים בועז סיפר לילדים על ימי ילדותו שעברו עליו בין דוכני השוק של אשקלון. בין הרוכלים נהג לעבור איש זקן שבהליכה צולעת הכריז על בריק שרק יצא מן השמן הרותח. בועז מעולם לא העז לבקש מאימא שלו שתקנה מהמאכל המפתה. עוד באותו הערב יצרנו תיקון ומילאנו

כרוב ניצנים מגיע מהטבע בצורה כל כך מרשימה, שממש חבל לא לעשות בה שימוש גם בהגשה, ברוטב ספרדי, בסיסי וקל להכנה ששווה בלי קשר לכרוב ניצנים להכניס לרפרטואר.

כשיש ירק שקצת מתלבטים או חוששים מהשימוש בו, הכי בטוח ללכת על שילוב עם פסטה.