בשנה שעברה פרסמתי את המתכון הזה ומאז אנחנו מחכים שנה שלמה לשובו של הקודקוד כדי להכין אותו שוב. הפעם הוספתי לו את מלכת החורף, הכרובית. מפגש פסגה בין המלכה לכתר, שמתוזמן בדיוק לשבוע החורפי שבו לא יזיק להחזיק סיר גדול ומזין שיאכיל את כל הסגורים בבית.
2 כוסות שעועית לבנה יבשה שהושרתה בקערה מלאה מים למשך הלילה (או למתקדמים: אפשר להנביט במשך יומיים-שלושה; אנחנו משרים קילו או שניים בכל פעם, משרים, מנביטים, מקפיאים ואז מוציאים מוכן לשימוש בכל פעם לפי הצורך).
מחממים שמן זית בסיר מוסיפים בצל ומאדים לשקיפות. מוסיפים ראש כרוב ניצנים, גזר, תפוח אדמה ושום ומאדים 2 דקות. מוסיפים את כל התבלינים,
רסק העגבניות, העגבנייה, השעועית, הכרובית, כרובוני הניצנים והמים, מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש. מבשלים על אש קטנה כשעתיים. לפני ההגשה מוסיפים את הכוסברה ומגישים עם אורז טעים ונקי.
בריסל פינת טהרן
כילדה, כשהייתי מספרת שאבא שלי נולד בפרס, היו מתקנים אותי ואומרים "לא אומרים פרס, אומרים פריס..." ככה זה כשלאמא יש מבטא צרפתי (והיא בכלל מבלגיה)כאן גדלתי, במפגש תרבויות צבעוני ורב תרבותי. שכבות על שכבות של טעמים, על פני השטח מתוק ופציח על בסיס מריר. ככל שחופרים יותר מגלים עוד רובד שמסתתר ושום דבר
כרוב ניצנים מבושל במיץ סלק
בשיטוטי ברשת פתאום נתקלתי בתמונה של כרוב ניצנים סגול. מה? איך אין כזה אצלנו? ואני, שידועה בסבלנותי הקצרה וביכולת דחיית סיפוקים ששואפת לאפס, החלטתי מייד לייצר לי כזה. הבישול של כרוב ניצנים במיץ סלק מעניק לו טעמים מתקתקים וצבע משגע, שייפתה אפילו את שונאיו המושבעים. הוא משתלב נהדר לתוך סלט בורגול מק
כרוב ניצנים שלם, צלוי ברוטב רומנסקו ומרווה
כרוב ניצנים מגיע מהטבע בצורה כל כך מרשימה, שממש חבל לא לעשות בה שימוש גם בהגשה, ברוטב ספרדי, בסיסי וקל להכנה ששווה בלי קשר לכרוב ניצנים להכניס לרפרטואר.
סינייה כרוב ניצנים, עגבניות, פלפל חריף, נענע וצנוברים
לקחת את כרוב הניצנים מארצות הקור ומבישול מסורתי בשמנת מתוקה וחמאה ולשלב אותו בטעמים מקומיים, עטופים בטחינה זה להפוך אותו לאחד משלנו.
פסטה כרוב ניצנים, בצל סגול, זעתר ועגבניות
כשיש ירק שקצת מתלבטים או חוששים מהשימוש בו, הכי בטוח ללכת על שילוב עם פסטה.