היה היתה ממלכה רחוקה ובה חיה לה נסיכה מלכותית, יורשת עצר יפיפיה.

יום אחד נפלה הנסיכה למשכב וסירבה לקום ממיטה.
הרופא המלכותי בדק אותה ולא מצא שהיא לקתה באף אחת מהמחלות
הידועות שרשומות בספרו עב הכרס. אבל ככל שחלפו הימים
והנסיכה עדין לא קמה ממיטתה גברה דאגתם של המלך והמלכה. שר
המשקים ציווה על כל הטבחים בממלכה, לעזוב את מקומות עבודתם
לאסוף מהנתינים את מיטב חומרי הגלם והתוצרת החקלאית שעמלו
עליה להגיע לארמון עם תבשילהם ועוגותיהם, אבל הנסיכה סרבה
לטעום ונשארה במיטתה. שר האוצר קרא לאסוף מכל בית את כל
אוצרות הממלכה היפים ביותר. זהב שעבר מאם לבת, תכשיטים
משפחתיים משובצי יהלומים ואבני חן ולהביא אותם אל הנסיכה

אך הנסיכה לא פזלה אפילו אל עבר האוצרות. שר התרבות שלח
שליחים אל טובי הזמרים, המשוררים, השחקנים והנגנים שיעצרו
את עבודתם האומנותית ויבואו להופיע בפני הנסיכה אבל גם כל
אלו לא עזרו והנסיכה נותרה כפי שהיתה. שוכבת במיטתה.המלך
והמלכה נותרו עובדי עצות. למרות כל המשאבים שברשותם וממלכה
שלמה שתציית לכל דרישה אין ביכולתם לעזור לבתם היחידה וללא
יורשת עצר, גורל הממלכה כולה נתון בסכנה. הם פנו אל זקן
היועצים והתחננו בפניו שירפא את ביתם. חששתי להציע זאת אבל
נראה שלא נותרה כל ברירה אחרת אמר בקולו הרועד. בקצה
הממלכה, במעבה היער, חיה לה מכשפה שיודעת לרפא את המחלה
הזו. רבים מאנשי הכפר פונים אליה בשעת מצוקה. אבל אם נקרא
לה, עליכם למלא את כל בקשותיה. לא משנה כמה הן חריגות. אם
מסרבים לה, היא לא חוזרת ולעולם לא נוכל עוד לבקש את עזרתה.
המלך והמלכה הסכימו בחשש גדול וכעבור כמה ימים הגיעה
המכשפה. הספיק לה מבט אחד בנסיכה כדי להבין את חומרת המצב

הביאו לי ארגז חול גדול ולוח שיש גבוה, קראה המכשפה. המלך
והמלכה החווירו. האם מצבה של הנסיכה חמור כל כך שהמכשפה
מבקשת לקבור אותה בעודה בחיים ולהציב מצבה? האם אין עוד דבר
שאפשר לעשות עבור בתם? הם עמדו לסרב אבל זכרו את הבטחתם
ליועץ. עם השקיעה הגיעו ארגז החול ולוח השיש והמכשפה ביקשה
שעם אור ראשון יביאו אליה את הנסיכה. כל הלילה נשמעו
קולותיה של המכשפה ששרה, דפקה על גוש השיש חפרה בחול וכישפה
את כישופיה. בזריחה הגיעו כל הצי המלכותי והנסיכה על
אלונקה. מרחוק ראו שארגז החול וגוש השיש מלאים באותיות
ומילים.כאן בארגז החול כתבתי את כל מה שיש לנסיכה, כסף,
זהב, תכשיטים, אבנים טובות, משרתים, פאר והדר, קראה
המכשפה.וכאן על גוש השיש את כל הדברים שאין לה, שמחה,
חברים, אהבה, בריאות הכרת תודה ואמונה. ברגע שסיימה את
דבריה נשמע קול רעם אדיר וגשם שוטף החל לרדת. עוד קראה
המכשפה, בעוד המים מוחקים את כל מה שכתבה בארגז החול, מעלים
ברגע עוד כל מה שנכתב שם. מרגע זה אתם לא נותנים לנסיכה כלום.

אם משעמם לה שתשעמם, אם היא רעבה שתצא ללקט את מזונה
ואם היא בודדה היא תצור קשרים בעצמה. תוך שנה מאותו היום,
ירשה הנסיכה שהחלימה את כס המלכות, סירבה להמשיך לעטות
תכשיטים וללבוש משי. מוקפת בפשטות ובאנשים אהובים היא שלטה
בממלכה בהוגות ויושר ואחת לשנה הגיעו כולם, מכל קצות
הממלכה, לחגוג את הדברים החשובים בחיים סביב לוח השיש האדיר
והמילים שחרוטות עליו.גם אצלנו בגן הירק גדלה לה נסיכה.
בקצה הגבעה, בגבולה הדרומי של החלקה שלנו. הוא נשתלה אי שם
בלב האביב. אז, השקנו אותה בנדיבות.אבל בהמשך הגיעה הרגע בו
עצרנו את ההשקיה כמעט לגמרי, כדי שהנסיכה תכנס למצב של סטרס
ותתרכז, לא בטיפוח השכבה החיצונית של עלים ופרחים אלא
בהתפתחות פנימית וחיזוק של מה שקורה מתחת לפני השטח. מאז
כבר עברנו קיץ שלם וקשה במיוחד, והשמועות הלא אמינות
מלחששות, שהסתיו כבר מעבר לפינה.כל הזמן הזה, בבטן האדמה,
מתרחשת פעילות בלתי פוסקת. שם, במעבה הקריר, מתעבים להם
שורשי בטטה כתומים ומתוקים

שיהיו מוכנים בדיוק לרגע שבו הערבים יתקררו קצת, אנחנו לא אופטימיים לגבי הימים.
בחקלאות, הסתיו מציין לא רק את תחילת החורף, אלא בעיקר את סופו של הקיץ. עונה חמה של
אבק ומאבק, שמשאירה את הערוגות עירומות, ואת השדות בציפייה לטפטוף ראשון, לסימן קל של
ירידה בטמפרטורות, בעיקר בשעות הלילה. אבל בעוד שרוב החלקות מחכות לזריעות ושתילות
החורף, בשני מוקדים מתרחשת פעילות ענפה, שמניבה בשפע: אסיף פירות סוף הקיץ שעל העצים
ועקירה של כל מה שהתפתח עמוק מתחת לפני הקרקע, במהלך העונה החמה. הבטטות הן בהחלט
מלכות החלקה הזאת. הן מנצלות את הקרירות היחסית שבמעמקים ונהנות ממנה, בזמן ששאר
הירקות נאבקים מעל פני האדמה. את הייחורים אנחנו תוקעים במאי ובתחילת הסתיו אנחנו
אוספים את השלל. בתקופה הזאת, הבטטות, שצבען כתום בוהק, הן בשיא שלהן מבחינת הטעם
והערכים התזונתיים ואין להשוות אותן לבטטות הוורודות־ חיוורות, שמגיעות משימור בהמשך.
הבטטות הן המאכל האידאלי ימים רוחניים של חשבון נפש והסתכלות פנימית וזה הזמן להשתמש
בהן כמה שיותר, קלות להכנה, משביעות ובעיקר טעימות!