"בשבילי רק מים חמים עם נענע, תודה." אני מבקשת כשמגיע מגש עמוס כוסות תה לשולחן. בבת אחת מסתובבות אלי כל העיניים. כנראה
שביקשתי משהו ממש חריג כי בועז מסמן לי ללא מילים לשתות את התה כפי שהוגש.

בפגישה ראשונה עם המשפחה של החבר יש פוטנציאל גבוה לתקריות מביכות מכל מני סוגים. ומסתבר שכאן לא נהוג לשבור את הראש ולשאול מה ירצה לשתות כל אחד. למי סוכר ולמי דבש וכמה. מי אוהב הרבה חלב ומי מעדיף חלב סויה. כאן המגש הוא אחיד וכולם שותים ביחד תה פרסי.
למרות היתרונות הרבים של השיטה אני עדיין מרשה לעצמי לפעמים להציץ החוצה אל ערוגת התבלין ולחלוט את התה האהוב עלי מכל החליטות בעולם.

בתקופת המעבר של ימים אלו אנחנו פגיעים במיוחד וזה הזמן להמשיך לחמם ולחזק את הגוף והנפש. הכנת תה מחליטות צמחים הינה דרך טבעית ונהדרת לעשות זאת. מזה אלפי שנים משתמש האדם בחליטות של תה וצמחי תבלין לצורכי חימום וריפוי. לנענע סגולות אנטיבקטריאליות והיא מסייעת לתפקוד תקין של מערכת העיכול.

ניסים קריספיל שלימד אותי את כל מה שאני יודעת על צמחי בר ותבלין עוד כשהייתי מדריכת טיולים צעירה ניסח זאת כך: (נענע אצלו מסתיימת באות ה' כפי שיש לכתוב באופן רשמי בשפה העברית)
" תה נענה לדידי, הוא נעימתו של זרזיף הנמזג מזרבובית של קומקום כסף מחוטב שבטנו כבטנה של אלילת פריון חִתית ונגינתו מתעמעמת ועולה עם תנועת ידו של המוזג. תה הנענה שלי משתבח בעוצמת קצפו על פני הכוס. ועוד יותר כשהוא נמזג ונלגם וטעמו וריחו כמו נמהלים בדמי. תה בשבילי הוא ירוק והוא רק נענה. מזיגת התה החוּם בירוק היא קבורת נשמתו של אבי ונשמתם של כל ההרריים הגרומים שעלו מהרי האטלס. תה נענה, בשבילי, הוא פת השחרית שעליה נשענה ילדותי הצנומה. בצהריים, בשובי מבית-הספר, הייתי מצמיד את זרבובית הקומקום אל פי ויונק מקרביו מתיקות והרבה אוויר שנותרו בו מן הבוקר."
בשנים האחרונות הנענע עושה אקזיט מן הכוס ופוזלת יותר ויותר לכיוון הצלחת. שילוב ל נענע בסלט או תבשיל עדיין מצליחה להפתיע אותי ולתת טוויסט משמח בחיך.