שני איכרים בדרום הודו גידלו חלקות קיץ זה לצד זה.
חלקה אחת מלאה בפלפל חריף, לוהט, שורף את חלל הפה , עגלי זיעה מבצבצים על מצחו של מי שאמיץ מספיק לנגוס מהם.
וממול חלקה ירוקה של נענע, מרעננת ומקררת מיד כל מנה שהיא משתלבת בה. חליטותיה ידועות בכל המחוז כמשרות רוגע מיוחד לאורך היום ובפרט לפני השינה.
האיכר של הפלפל החריף הסתובב מדי יום בין הערוגות, תר אחרי מזיקים, מחלות קרקע, בדק שלא חסר לשתילים מים וקומפוסט, מזיע בחום ומתרוצץ. מגיע בסוף כל יום עבודה עייף ועצבני הביתה.
וממש ממולו הסתובב לו איכר הנענע, בכובע רחב שולים. נוהג להגיע בשעות המוקדמות של הבוקר ולפנות ערב, מקפיד לשתות מים, לשאוף עמוק את ריחות המנטה סביבו ולנשוף באיטיות. כל הרוגע הזה חוזר איתו בסוף היום הביתה.
ילדי האיכרים השכנים למדו יחד בבית הספר של הכפר ויום אחד נקלעו לקטטה ביניהם.
אבא! הוא לא מבין אותי סיפר הראשון, נעשה לי עוול סיפר השני בביתו. הוא התחיל! זה לא הוגן זעקו שניהם!
איכר הפלפל החריף זעם. אתה חייב לעשות משהו בנידון, הוא הדריך את בנו. על דבר כזה אסור לעבור בשתיקה! אנחנו חייבים לשבת עם משפחת מגדלי הנענע. להבין בדיוק את שורש הבעיה. לריב כמה שצריך, להוציא הכל החוצה, לא לצאת מהחדר עד שיצא עשן. אסור להזניח דברים מהבסוג הזה. הם עלולים לתפוח למימדי ענק אם מטאטאים את הרגשות האלו מתחת לשטיח!
בבית מגדל הנענע התנהלה גם כן שיחה. סביב כוס תה קר ועוגיות הקשיב האב לבנו. הכיל את כאבו ואמר. אם תמשיך כך לכעוס ולשנוא, מוטב שתחליף את כוס התה שלך בכוס רעל כבר עכשיו ותגמור את זה. בכל פעם שאתה נסער כל כך בגלל מעשה של מישהו אחר, אתה מרעיל את נפשך, הופך אותה למרה ונקמנית. תפתח את ליבך, תסלח. אם לא תזין את הכעס, הקנאה, הגאווה, האשמה והטינה, הרגשות הללו יגוועו מעצמם. תשקה את השלווה, האמפתיה, הכרת הטוב, הנדיבות והאמונה. רק טוב יצמח לך מזה.
באותו הלילה שני החברים לא נרדמו. איך אני יכול להמשיך ולכעס עד שנלבן את הכל? מה אני אעשה אם השכן לא יסכים לשמוע אותי? האם אפשר להתקדם הלאה ולשכוח מכל הסיפור הזה?
ובבית ממול עוד מחשבות...איך אני יכול לשכוח מכל מה שהיה? חשב השני, אני לא יכול להתעלם מהעלבון. אני עוד כל כך כועס...
אחרי מאות התהפכויות במיטה ואלפי כבשים שנספרו החליטו כל אחד מהנערים לצאת לסיבוב. להתאוורר קצת בין הערוגות.
הלוואי שהיתה דרך להפשיר את הכאב שמקפיא את ליבי חשב הנער שטייל בין ערוגות הנענע. קוטף בהיסח דעת את העלים.
מה הייתי נותן כדי שבערת הכאב ששורפת את ליבי תשכח קצת חשב הנער שטייל בין ערוגות הפלפל החריף. ממלא את כיסיו בפלפלונים.
והנה, בגבול החלקות, הם פתאום נפגשו, שני הנערים, ראו זה את זה כמו לראשונה, לאור הירח, לא כאויבים אלא אחים למסע. בידיים מלאות במתנות שיש לכל אחד מהם עבור השני. התחבקו, שחררו תוקפנות והשתקה, אפשרו לדמעות ולכאב ששרף והקפיא אותם להציף אותם ולזרום, להשקות את האדמה הטובה תחת רגליהם ואת נפשם.
מאז אותו יום נחגג בכפר במקום בו נפגשות שתי החלקות, פסטיבל קיץ שחוגג את היכולת לבטא כאב. להטמיר רגשות שלילים ןלהפוך אותם לשביל התפתחותי. במקום הזה- קנאה הופכת להשראה, שיפוטיות לחמלה עצמית, פחד לכח. אנשים מתקשרים את הקשיים שלהם, האתגרים. לוקחים אחריות על הכאב שלהם ולא מאשימים את האחרים. נותנים מהמתנות שלהם בנדיבות, מרפים ומבשלים מלא מנות שמשלבות פלפל חריף ונענע.
תעודת זהות
מה זה
המלצות במהלך הגידול
דרושה השקיה בינונית ושמש מלאה על מנת שהפלפל יקבל את הטעם החריף האופייני לו. בעדיפות לפריסת רשת צל מעל הצמח, מאחר ושמש ישירה עשויה לפגוע בפרי. את צמח הפלפל החריף יש לעצב בדומה לפלפל הבלוקי, ענף אחד מרכזי שמתפצל ל-2 ענפים בחלק התחתון של הצמח וטיפוח של 2 הגבעולים האלו. יש להוריד גבעולים וענפי צד אחרים שמתפתחים.