החסות התכנסו ערב החג והגיעו להחלטה, השנה אף אחד יפגע בנו!

אנחנו נבנה את החומה הגבוהה ביותר. אין מזיק שיעלה בדעתו להכנס. כל מחלות העלים ישקשקו רק מלראות מרחוק את החומה האימתנית.

השמועות על עלויות ההקמה יזרעו בהלה שתשתק את כולם, קיוו החסות, אבל זה שווה כל פרוטה! השנה אנחנו ישנות בשקט בלילה, שכנעו עצמן.

ואכן הלילות הראשונים בין החומות עברו בשלווה והחסות היו בטוחות שהו ניצחו את הפחד, אבל אחרי כמה לילות כאלו בתוך הדממה הן החלו לשמוע את הקולות בראשן.

נכון שלא כל כך נעים שהכנימות מחליטות לגור דווקא על העלים שלי אבל אני גם קצת מתגעגעת לפרת משה רבנו שמגיעה בעקבותיהן וזוללת אותן עם הקפה של הבוקר.

בעונה הזו, כשהערבים קצת קרירים, נזכרת חסה אחרת, מתחילים להגיע החלזונות. איזה מזל שהם לא יכולים לטפס על החומה שלנו, אבל גם הציפורים לא מגיעות לבקר ולא הילדים המתוקים שכל כך אוהבים לאסוף את החלזונות בין העלים שלנו.

ומה בעניין המחלות? החסות הן לא רופאות וגם לא אגרונומיות אבל אחרי מספר לילות בהן הן חשו עטופות בזכות החומה פתאום הזדחלה תחושה מטרידה אל ליבן, ההגנה של החומות יוצרת פה לחות גבוהה והמחסור באוויר זורם מייצרים תנאים טובים עבור המחלות, הסטריליות שנוצרה כאן לא מחזקת אותנו אלא דווקא מחלישה.

החסות, הן לא מהסוג שימשיך לחיות בחוסר איזון ודיוק גם אם המשמעות היא להודות בטעות ולקחת עליה אחריות. הסתבר להן שזה אמנם לא נעים להיפגע אבל הפגיעות הללו הן חלק ממרקם חיים מורכב שיש בו המון דברים שהן אוהבות ואף זקוקות להם כדי לשרוד.

מאז החסות חיות בשדה הפתוח ופותחות את הלב לכל מה שמגיע, מקבלות עזרה והגנה רק בעונות רגישות וגם אז בתחילת הדרך כשהן ממש צעירות.

לנו שמגדלים אותן יש הרבה פחות אומץ. מדי שנה בעונה הזו אנחנו רואים כמה קשה להן לגדול בעונת המעבר ולכן שותלים הרבה חסות לגיבוי. לוקחים בחשבון שלפעמים נצטרך לאחד שלוש או ארבע חסות כדי לייצר מנה ראויה שתכבד את הסלט.

אבל החסות השנה כל כך בטוחות בעצמן וחזקות ואנחנו מוצאים את עצמנו עם שפע לא צפוי. איזה כיף שעכשיו, בעונה בה אנחנו נאבקים על כל ירק ועלה שאנחנו קוטפים פתאום מגיעה החסה בכמות גדולה. אחרי שהיא תשתלב בסלט ירקות או תיתן בסיס לסלט חסה, זו הזדמנות לעשות בה שימושים גם פחות קלאסיים.